החלטה בתיק ת"ט 16426-07-13

1.      לפניי התנגדות לביצוע שטר וכן בקשה להארכת המועד להגשתה, ביחס לשיק המשוך מחשבונו של המבקש ע"ס 1,100 ש"ח, אשר הוגש על ידי המשיבה לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 20-05741-13-1.

2.      לטענת המבקש, הגשת השטר לביצוע נגועה בחוסר תום לב שכן, הוא אינו חייב למשיבה בגינו. על פי גרסתו, השיק נמסר למשיבה במסגרת יחסי שכירות שהתקיימו בין השניים, אלא שלאחר שני חודשי שכירות, לאור בקשת המשיבה, פינה המבקש את הדירה. לדבריו, המועד הפינוי שילם למשיבה את מלוא התמורה עבור התקופה בה החזיק בדירה והשיב את מפתחות הדירה.

3.      הצדדים זומנו לשמיעת הבקשה בפניי ליום 24.2.13. המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם.

במהלך החקירה הנגדית הודה המבקש כי, הסכם השכירות התייחס לתקופה של 12 חודשים, אלא שלאחר תקופה מסוימת פינה את הדירה מבלי לשלם חשבונות עבור צריכת מים וחשמל עבור התקופה בה החזיק. עוד עולה מחקירת המבקש כי, פינוי הדירה נעשה לאחר שהתבקש לכך על ידי המשיבה, וכי הוראת הביטול של השיק נשוא המחלוקת ניתנה לאחר שמשיבה לא החזירה לו שיק זה יחד עם יתרת השיקים, על אף שהייתה אמורה לעשות כן. 

ביחס לבקשה להארכת המועד, העלה המבקש טענה לפיה מסמכי התביעה לא נמסרו לו במועד מפני שבאותה התקופה היה בין מעברי דירה.

4.      אשר לבקשה להארכת המועד, בית המשפט ייעתר לבקשה זו אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד. ההלכה הפסוקה קבעה כי "טעם מיוחד" משקף קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין ( בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי, נ(3) 209). בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להגמיש את הדרישה ל"טעם מיוחד" בעיקר במקרים בהם מדובר בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית בהם לא היה למבקש כלל את יומו בפני בית המשפט. בית המשפט מייחס משקל אף למידת האיחור בהגשת ההליך, מהות הטעם שהציג המבקש להגשת ההליך באיחור וסיכוייו הלכאוריים של ההליך (ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר 2012,  הוצאת פרלשטיין- גינוסר עמ' 85).

5.      בענייננו, אין חולק כי ההתנגדות הוגשה לאחר שחלף המועד להגשתה, כאשר עיון בטענות המבקש לא מעלה כל הסבר משכנע לשאלה מדוע לא הוגשה ההתנגדות במועד.

6.      יחד עם זאת, על אף שהמבקש לא הציג "טעם מיוחד" להארכת המועד, הרי שאני סבור כי מטעמי זהירות, יש להתייחס גם לטענות ההגנה לגופן וכן להתחשב במשך האיחור בהגשת ההתנגדות, וזאת על-מנת לערוך איזון ראוי בין זכויות הצדדים (ראה - רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה [פורסם בנבו] (5.12.2000)). במצב דברים זה, אם יתברר כי למבקש הגנה אפשרית מפני ביצוע השיק, הרי שיהיה מקום לרפא את הפגם שנפל בהתנהלותו ולהאריך את המועד להגשת ההתנגדות, בכפוף לפסיקת הוצאות.

7.      ההלכה הפסוקה לעניין דיון בבקשת התנגדות לביצוע שטר קובעת כי, די לו למבקש להצביע על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתיעתר בקשתו. המבקש אינו נדרש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות, ואינו נדרש להוכיח את גרסתו (ראה - ע"א 462/88 בן צבי נ. בנק לאומי לישראל, פ"ד מד(1)127). בית המשפט אף לא נכנס לבחינת מהימנות גרסתו של המבקש ועליו להניח כי האמור בתצהירו הינו אמת ובכפוף לחקירתו הנגדית של המצהיר ( ע"א 356/85 מגן נ. הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319).

8.      לאחר ששמעתי את עדות המבקש שוכנעתי כי, בפיו סיכויי הגנה לכאוריים מפני התביעה השיטרית. המבקש העיד, בעדות עקבית, כי הסכם השכירות שנחתם בינו לבין המשיבה בוטל וכי היה על המשיבה להשיב לידיו את השיקים העתידיים שנמסרו לה, אולם לא עשתה כן. המבקש העיד בפני כי, פינו המושכר נעשה לבקשת המשיבה ובהסכמתה תוך ששולמה לה התמורה בגין התקופה בה התגורר בדירה - במלואה. לטעמי, יש בטענה זו משום הגנה לכאורה המזכה אותו במתן רשות להתגונן. כמו כן, יצוין כי, טענת המשיבה לפיה המבקש נותר חייב בגין צריכת מים וחשמל מחייבת אף היא בחינת הטענות לגופן.

9.      אשר על כן, לאחר ששוכנעתי כי, בפי המבקש סיכויי הגנה לכאוריים, אני מתיר לו להתגונן מפני התביעה השיטרית.

ההליך יעבור לפסים של סדר דין מהיר, הצדדים יפעלו בהתאם להוראות פרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 באופן מקביל בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו.

אני מורה למבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 600 ש"ח, הסכום ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת המבקש העתק החלטה זו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותפעל בהתאם לאמור בה.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: